13.8.2022 אבא נזכר ומספר
כשאבא ואמא שלי עלו לארץ תפסו אותם ואסרו אותם בלבנון. הם החביאו את מטבעות הזהב בקופסאות של חלבה ועלו עליהם והגיעו לארץ בלי הכסף, אבל היה להם עוד כסף...
חסיבה, דוד יאיר , פואד ודאוד היו האחים של אמא שלי. במלחמת העולם הראשונה, סבא נסע לארגנטינה ושם הוא נפטר. דאוד לארגנטינה, פואד למקסיקו , דוד יאיר עלה והשתכן בבית פרטי בהוד השרון.
חסיבה נסעה למקסיקו והתחתנה עם איברהים דניאל. הם היו מאוד עשירים וקנו רחובות שלמים. היה להם מפעלי טקסטיל וביגוד.
כשחסיבה באה לארץ היא היתה מארחת אותנו לארוחות ערב במלון הילטון תל אביב.
כל האחים שלי נסעו אליה למקסיקו, אני לא הסכמתי.
פעם התארחה אצלנו בבית ואמא ארחה אותה כיד המלך עם קובה וסלטים והיא דחפה ליד 50 דולר מקופלים כנראה שבעלה לא יראה...
אחכ ניסו שוב בסירה עד שהגיעו לגשר הזיו הם היו 40 על סירה של 20 והסירה התמחלה מים וכמעט טבעו.
כשעליתי לארץ גני רשמה אותי ואת יוסי לסוכנות כי עלינו עליה בלתי לגאלית.
לקחו אותנו למחנה בריטי בו אספו את כל הילדים, הייתי בן 12.5. עמדנו בתור ואז הבנו שמגלחים לכולם את השיער אז החלטנו לברוח עם המעיל על הראש. לא ידענו את הכתובת של גני אבל ידענו שזה ליד קולנוע ארמון.
הגענו ואז גני שאלה: מה אתם עושים כאן??? והחזירה אותנו למחנה בחזרה, גילחו אותנו, כך עשו לכל מי שנכנס בהשער.
במחנה לא היינו הרבה זמן, משהו כמו חודש ואז העבירו אותנו למוסד רמת הדסה - מוסד מעבר, מארגנים קבוצות ושולחים לקיבוצים. אותי שלחי לחוחמי הגטאות, יוסי לקיבוץ יקום, יהושוע לכפר מסריק.
בר מצווה עשיתי כאן ביום הברמצווה שלי השלג בחיפה היה חצי מטר, אי אפשר היה להגיע לבית הכנסת. ההורים שלחו איתי כשעליתי טלית ותפילין. ואז אחי שלמה בא וסובב לי את התפילין על היד 7 פעמים ואמר לי זהו עשית בר מצווה.
באו ילדים וזרקנו אחד אחד על השני שלג, עמדתי על המרפסת ובאתי לזרוק שלג אז נפלתי מהמרפסת על השלג... בר מצווה לא היתה לאף אחד...!
בלוחמי הגטאות הייתי שנתיים. היו לנו מגורים ושתי כתות. היו מעירק, סוריה ומפרס.
בקיבוץ לוחמי הגטאות המטפלת היתה דרורה והמורה שלי קראו לו אבקה'.
הדריך אותנו כשהגענו יצחק וצביה צוקרמן.
המשפחות שם היו ניצולי שואה ואימצו אותנו.
היו לנו הרצאות על השואה ולמדנו עברית לכתוב ולקרוא.
כשאמא שלי נפטרה ביקשתי להשתחרר מהקיבוץ כדי לעזור לאבא הייתי בן 15.
הגעתי לעיר ללא חברים בקיבוץ היינו שרים ורוקדים ריקודי עם. הציעו לי ללכת לסניף הנוער העובד והלומד והכרתי את מיורה והחבר'ה.
אחכ התגייסתי ושיבצו אותי למחנה שרגא מול לוחמי הגטרות, היו עושים לנו אש לילה כולם פחדו ואני הייתי כמו בן בית כי הכרתי את המקום לא פחדתי מהשועלים. הושיבו אותנו מתחת לאקוודוקט ואני לא בכיתי...
חמישה וחצי חודשים הייתי בתירונות כי היו פעולות תגמול בפדעיונים.
מבצע סיני זה המבצע הראשון שהשתתפתי, הייתי בגולני. היינו צריכים ללכת ברגל אחרי חיל ההנדסה היינו צריכים לעלות על גופות...
אבא שלך בחיים לא פחד, התפקיד שלי היה "רמן" - חגורה עם רימונים הייתי הולך רטשון ואם זיהיתי משהו זרקתי רימון , צעקתי רימון וכולם היו נשכבים. ולא פחדתי מי מה יש לפחד...
תגובות